<h1>פסקי דינים לנכדו של הרז"ה הלכ' מליחה</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
דין מליחה בקיצור. א. מדיח הבשר ומולחו ומדיחו אחר המליחה ב' פעמים. כתב רבי' יצחק שיעור שהייה במלח כשיעור צליה. ב. ואם מלח בכלי שאי' מנוקב הכל אסור הכלי והבשר. ג. נתן הבשר בקדרה קודם מליחה כתבו קצת הגאו' ז"ל שצריך ס'. ד. היתה מלוחה ולא הדיחוה ושמה בקדרה כתבו מקצת הגאו' ז"ל שאוסר כל הקדרה ויש חכמים שאומרים כי המלח הבלוע מדם שצריך מאתים ויש או' שהואיל ששהתה שיעור מליחה שאפי' ס' אינו צריך וכתב בעל ההלכות איסור והיתר שצריך ס'. ה. היו ב' חתיכות זו על זו עליונה מלוחה ותחתונה אינה מלוחה ימלח התחתונה ומותר. ו. מלחו הבשר ושהתה כשיעור ואח"כ שמוה במקום אחר ומחר מצאו שם ציר הרבה הרי זה מותר שאין זה אלא ליחלוחית בשר. וציר המעורב במים הרבה יש חכמים שכתבו שאין לחשבו כרותח. ז. בשר שנמלחה עם בשר נבילה אפי' בכלי מנוקב אסורה מן התורה ואם ספק לחומרא. ח. דג טמא שנמלח עם דג טהור אסור מדרבנן ואם ספק לקולא. ט. דם שנפל בקדרה בטל בששים. י. יש מי שכתב ציר או מלח שנתערבו בו דם ונפל בקדרה רבי' יצחק ז"ל פסק ששיעורו קרוב למאתים ורבי' ברוך ז"ל כת' דבטל בס'. יא. בשר צלי או בשר חי שנפל עליו חלב בין שיש מלח בבשר לבדו בין בחלב לבדו אסור וצריך ס'. ואם אין מלח בזה ובזה כדי הראוי להיות חשוב כרותח כדאמ' מליח כרותח מותר (בקדרה) [בהדחה] אבל אם אין הבשר צלי צריך קליפה. יב. בשר ששמה אותה הגויה בקדרה בלא ראיית ישראל יש שמתירין כשהיא יודעת מנהג ישראל כשישראל נכנס ויוצא ואפי' נער קטן או נערה קטנה כי תפחד לעשות דבר. יג. גדי שמן שצלאו בחלבו דיו בקליפה. יד. דגים ועופות שמלחן יחד אפי' בכלי מנוקב הדגים אסורים לפי שהדג בולע הדם היוצא מן העוף וכ"ש עם בשר בהמה וחיה.
